אפשטיין נ' בית דוג בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה להורות על הפחתת שכר טרחה של המומחה מטעם בית המשפט.

הצדדים, המבקשת מצד אחד, והמשיבים 2 ו- 3 מצד שני, הם בעלי מניות במשיבה 1, שהינה חברה שמנהלת עסק של "נעליים", בחנות בדיזנגוף סנטר (להלן: "החברה" או "העסק"). בין הצדדים התגלע סכסוך ולפיכך הגישה המבקשת תביעה בדרך של המרצת פתיחה ובה עתרה כי בית המשפט יורה על הסרת הקיפוח ובגדר זאת כי צד ירכוש את מישנהו ועל יסוד הוראת סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט- 1999.

בדיון ביום 12.9.11 הצעתי כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר ישום את שווי העסק ליום 1.1.10 וכי המשיבים ירכשו את מניותיה של המבקשת בחברה, לפי ההערכה האמורה, קרי שליש הימנה. הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט ובהתאם מונה רו"ח עזרא שמש כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה").

הצדדים המציאו למומחה מסמכים שונים וכן חוו"ד של מומחה מטעמו של כל אחד מהם, רו"ח הכהן ורו"ח ארדה.

המומחה הגיש ביום 12.5.11 חוו"ד מפורטת, תוך התייחסות לעמדות הצדדים, לחוות הדעת של המומחים מטעמם, לאחר קיום ישיבות במעמד הצדדים וכן ביקור במקום. במסגרת חוות הדעת הציב המומחה הנחות שונות, סקר מדוע נבחרו אלה, ניתוח ההנחות בחוות דעת מומחי הצדדים, הדוחות הכספיים של החברה לשנים 2009 ו- 2010. זאת עשה, לאחר שנדרש לסנן את החומר הרב שהעבירו הצדדים, לרבות מסמכים ואמירות שאינן רלוונטיות, והכנת מספר טיוטות.

ביום 29.6.11 הודיעו הצדדים כי הגיעו לידי הסדר פשרה, אשר הוגש לבית המשפט ולפיו ירכשו המשיבים את מניות המבקשת בחברה תמורת הסך של 103,000 ₪ ובנוסף תשלם החברה למבקשת את הסך 81,000 ₪ עבור התחייבות שלא להתחרות בעסקי החברה. במסגרת הבקשה למתן פסק דין ביקשו הצדדים להפחית משכר המומחה כמבוקש מהם בסך של 36,000 ₪ (כולל מעמ), לפי שלעמדתם הינו מופרז ומעבר לסביר, וביקשו להעמידו על סך שלא יעלה על 18,000 ₪.

ביקשתי את עמדת המומחה לבקשת הצדדים. בתגובתו, פירט המומחה את העשייה שהייתה כרוכה בחוות הדעת מטעמו. אציין כי לעמדת המומחה הושקע על ידו עבודה רבה ביותר, שהסתכמה ב 158 שעות עבודה לפי 400 ₪ לשעת עבודה, כך שהשכר המבוקש הינו 63,180 ₪ בצירוף מעמ. קרי, המומחה ביקש מכל צד את הסך 36,000 ₪, כפול ממה שסברו הצדדים בבקשתם. הצדדים בתגובתם לעמדת המומחה, מחו נמרצות על דרישת המומחה, וחזרו על עמדתם לפיה הדרישה אינה עומדת בכל קריטריון סביר.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

תקנה 131(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, מסמיכה את בית המשפט לפסוק את שכר המומחה והוצאותיו.

בפתח הדברים אציין כי מן הראוי שהמומחה היה מציין לפני הצדדים, סמוך לאחר המינוי, ולמצער עם קבלת המסמכים מכל צד, לא כל שכן, חוות הדעת מטעמם, את אופן חישוב השכר שהוא גובה, וכן הערכה גסה של שעות העבודה הצפויות. כך, היה מונע, את המחלוקת נשוא הבקשה.

המומחה גם לא צירף דף שעות עבודה שממנו ניתן היה לבסס את הערכות שעות העבודה על ידו. מצופה כי שעה שנותן שירותים, מחייב לפי שעות עבודה, כי יהיה בידו רישום של שעות העבודה בתיק הרלוונטי, קרי שעת הטיפול ומהותו. ללא פירוט כאמור, קיים קושי אובייקטיבי בהסתמכות על אומדן, לא כל שכן, מינוי המומחה היה בחודש ספטמבר 2011 והסתיים בחודש מאי 2012, קרי תקופה לא קצרה, דבר שיש בו כדי להקשות על שחזור שעות העבודה, ולמצער אלו שהושקעו בחודשים עברו. זאת ועוד, רישום שעות משמש כלי ביקורת חשוב באשר לבחינה של ההשקעה על ידי נותן השירות בעניין נשוא חוות הדעת וגם בשל כך יש חשיבות ברישום שעות העבודה.

חוות דעת המומחה, משתרעת אמנם על 35 עמודים, אך חלקים נרחבים הימנה, הם אמירות של הצדדים והמומחים מטעמם, כך שאין בהיקף חוות הדעת כשלעצמה, כדי להוות אמת מידה להשקעת המומחה. עם זאת, תוכנה של חוות הדעת, שיש בה כאמור, התייחסות לעמדות הצדדים, לדוחות הכספיים של החברה, חישובים שונים, כתזרים המזומנים, דוחות, ניתוח רגישות ביחס להנחות ועוד, מצביע על השקעה לא מבוטלת של המומחה.

עם זאת אין בידי לקבל את עמדת הצדדים לפיה יש לגזור גזירה שווה מהשכר ששולם על ידם למומחים מטעמם. בהקשר זה נטען על ידי הצדדים כי הם שילמו למומחים סך של כ 18,000 ₪, אך לא צירפו אסמכתאות לכך. מעבר לכך שלא הובאו כל אסמכתאות על ידי הצדדים באשר לשכר שנטען כי שולם על ידם, אזי דומה כי עבודת המומחה שלפניי עולה על זו שנדרשה מכל אחד ממומחי הצדדים, ודי בכך שמטבע הדברים, האחרון נדרש בין היתר להתייחסות לשתי חוות דעת של מומחים, בשונה מכל אחד מהם.

במכלול השיקולים, מתן הדעת לעבודת המומחה, לנדרש ממנו, העדר ידיעה מראש על עלויות השכר, היקף העבודה וטיבה, הגעתי לכלל מסקנה שאין מקום מחד גיסא להיעתר לדרישת המומחה במלואה, אך מאידך גיסא אין להעמידה בשיעור המבוקש על ידי הצדדים. במכלול הנסיבות, ובשים לב גם למקובל והנוהג בבית המשפט בכגון אלה, אני מעמיד את שכר המומחה על סך של 30,000 ₪ כולל מעמ.

המזכירות תשלח את החלטתי לצדדים וכן למומחה.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"א, 14 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: